פסיכולוגיה טרנספרסונלית

You are currently viewing פסיכולוגיה טרנספרסונלית

הכח הרביעי

הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית קמה בסוף שנות השישים מהזרם ההומניסטי. היא נקראה על ידי מאסלו: "הכוח הרביעי" שכן היא מוסיפה לגישה ההומניסטית את האספקט הרוחני. משמעות המושג "טרנספרסונל" הוא: "מעבר לאדם", "מעבר לאישיות", "מעבר לאגו ולעצמי". חוקרים בתחום הטרנספרסונלי  (Wilber, 1977; Strohl, 1998; Grof, 1988; Rowan, 1993) טוענים בהקשר זה שהתפתחותה של התודעה האנושית אינה נעצרת ומגיעה לשיאה כשהאגו הופך לבוגר, בריא ומפותח, אלא שלאדם יש אפשרויות ואופקים רחבים הרבה יותר של הרחבת התודעה הכוללים הכרה רוחנית וקוסמית. הכרה רוחנית מעין זו יכולה להתרחש באמצעות חוויות רוחניות המוגדרות כחוויות המערבות התרחבות והארכה של המודעות מעבר לגבולות הרגילים של האגו ומעבר למגבלות של זמן ומרחב.

האדם כשלם

הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מכירה בלגיטימיות של גישות טיפוליות אחרות ואינה באה במקום אלא כתוספת. היא מהווה אספקט, מימד נוסף. לכן היא אקלקטית מטבעה ומוסיפה התמקדות נוספת בהרחבת היכולות האנושיות, שהגישות האחרות לא התייחסו או התעלמו מהן קודם.היא מוסיפה את ההתייחסות למהות האדם – לנשמה, לניצוץ האלוהי.

הגישה הטרנספרסונלית מתייחסת לאדם כאל שלם, תוך התייחסות להיבטים הגופניים, נפשיים ורוחניים שלו. דרך העבודה מסייעת למשתתפים לפתוח את ליבם לטבע הרוחני שבהם ומאפשרת לאיכויות שיש בהם לתפוס מקום ולהתבטא, כך שהמפגש עם עצמם ועם אחרים יהיה יותר אותנטי ויבוא מהמקום העמוק ביותר. הגישה מציעה הזדמנות לראות שיש משמעות ותכלית לקשיים ולקונפליקטים בהם אנו נתקלים בחיינו.

התפיסה היא שכל ילד בא לעולם כשבתוכו סגולות אנושיות זהות: חמלה, שלווה, אהבה, ענווה ועוד. ככל שאנו גדלים ומתבגרים, אנו עוטים עלינו שכבות וחומות מגן של חוקים, פחדים ודפוסי התנהגות שמקשים עלינו להתחבר לאותו כוח עוצמתי איתו נולדנו.

מתוך התבוננות, הקשבה ועבודה עצמית ביכולתנו ללמוד מחדש לפתוח את הלב, לקבל ולתת, לכבד, להקשיב ולתקשר באופן חיובי המביא לשלום פנימי ותחושת שלמות.

המרחב הטיפולי

המפגש הטיפולי והקבוצתי בגישה זו יוצר הזדמנות למצוא את המיוחדות והשונות של קיומם, יחד עם זאת לחוות את האחדות בין כולם. המטפל יקשיב מעבר ל"סיפור" ויתרכז בשאלה למה באמת כמהה נפשו של המשתתף? האם הוא מחובר לאהבה הפנימית או לפחד? מהו השיעור, הלמידה מה"סיפור" ואילו איכויות פותחו כתוצאה מהחוויה שעבר. שאלות שעולות: מהי המשאלה העמוקה ביותר שלי? מה ממלא אותי חיוניות? מה משתק אותי "ממית" אותי?  מי או מה הוא "אלוהים" עבורי? למה אני נצמד? ממה אני לא מרפה? מהי המשמעות של לחיות את החיים במלואם עבורי? האם אי פעם חשתי קרבה או חיבור ל "שלם גדול יותר"?

אחת המטרות היא שהשינוי שהיחיד עובר ישפיע (יהדהד) גם על הסביבה שלו – משפחתו, חבריו, חבריו לעבודה וכך ניצור סביבה טובה יותר. לא ניתן ללמוד את הגישה הטרנספרסונלית רק בצורה אינטלקטואלית. כמו "אהבה", צריך להרגיש אותה, שכן מדובר פה ב"מהות" של אנשים וזה מעבר למילים. לכן הכלי העיקרי הוא האישיות של המטפל. חשוב שתהיה אינטגרציה בין ניסיון החיים של המטפל בגישה הטרנספרסולית לבין האישיות שלו. שתהיה אינטגרציה וקבלה של כל החלקים השונים שבו. שיחיה את חייו מתוך חיבור ל"טרנספרסונל".